"חדר משלך"
כל יום אני מתכנסת בחדר שלי - לבד, למשך פרק זמן של כשעה , במהלכן אני קוראת ספר או עיתון, נחה ומאפשרת למחשבות לזרום ללא בקרה, סדר או פיקוח. זה הזמן של מחשבות יצירתיות חיוביות, מעניינות ומקוריות. הזמן הזה חשוב מאוד עבורי כי הוא מוקדש לי למחשבותי, להתכנסות פנימית, לחלומות בהקיץ, לשיחה עם עצמי, ואפילו מדיטציה.
אבל לא רק איפשור הזמן נחוץ אלא גם המקום: חדר או פינה. החדר שלי משדר "אני" מפני שכל דבר שנמצא בו הוא אני בדרך כלשהי כי בחרתי בו או כי עיצבתי אותו, כי הוא מעלה בי זיכרונות, חוויות, התנסויות. הכל מסביב מהריהוט, הצבעים, הכריות, הקירות, האור, הריחות (בדרכ זרעי לבנדר מהגנה), התמונות, הקרירות או החמימות, הכל נמצא שם כי בחרתי בו וכדי לאפשר לי להיות עם עצמי באופן האופטימלי ביותר.
כאשר קראתי את הספר "חדר משלך" של וורגיניה וולף מצאתי את עצמי מזדהה עם המשפט כי "כל אישה זקוקה לחדר משלה ול 500 פאונד כדי שתוכל לכתוב". מאז תחילת המאה בו כתבה וולף ב 1926 את ספרה המצוין, מעמדן של הנשים השתנה באופן דרמתי. נשים הגיעו למידה רבה של עצמאות , הן מצליחות בכל תחומי החברה, הספרות האומנות, הכלכלה, הפוליטיקה, המחקר והאקדמיה . יחד עם זה נדמה לי, כי נשים בתוך המירוץ להצלחה, לא מאפשרות זמן לעצמן למפגש עם האני, מקום לרוח , מקום לנפש. יותר מכך האם הן מאפשרות לעצמן מקום בבית שהוא רק שלהן?? הבית או הדירה מרכב מחללים פרטיים וחללים ציבוריים. חללים ציבוריים כמו: חדר משפחה, מטבח, חדר אורחים, חדר טלויזיה, חדר עבודה וגם חדר השינה שהוא עבור שניים. חללים פרטיים הם חדרי האמבטיה ולעיתים חדרי ילדים. בכל הבית, גדול ככול שיהיה אין מקום שהוא רק של האישה.
האםהן מאפשרות לעצמן זמן שהוא עבורן?
כשעלה בי הרעיון לבדוק את נושא "חדר משלך" עם נשים אחרות הרגשתי התרגשות עצומה. רציתי לבדוק עם נשים אחרות שפרגנו לעצמן "חדר משלהן" , לשאול אותן לאיזו מטרה? מה יש בחדר? היכן הוא נמצא? מה המשמעות של חדר כזה עבורן? לא כל אישה יכולה לוותר על חדר בבית עבור עצמה, אך מה בדבר פינה שהיא רק שלה? נשים רבות מוצאות את מפלט בשרותים, כך הופך חדר האמבטיה למקום היחידי המאפשר התכנסות פנימית . "חדר משלך" יכול להיות לעיתים טיול על שפת הים או הליכה ברגל.
החזון שלי הוא שלכל אישה יהיה "חדר משלה" והמטרה שלי היא להעביר את החשיבות שבמקום כזה.
